הנה דוגמה לעריכה לשונית שלא זורמת עם הכתיבה: אלון עידן כתב משהו על בר רפאלי. אני כותבת "משהו", כי לא נכנסתי עמוק לתכנים אבל קלטתי את רוח הדברים. זיהיתי כתיבה צעירה, נועזת, אמיתית, חכמה, זורמת וטבעית. ואז באה עריכה לשונית ומקלקלת הכול עם ה"איני" הארכאי הזה:
- "איני יכול לשאת אותה יותר... כי הרי ממש אותה איני מכיר";
- "איני יכול לראות שוב תמונה שלה בשער אחורי";
- "איני יכול עוד לשאת את... האוטומט הזה";
- "איני יכול לשאת את 'בר רפאלי', הדימוי הפופולרי שאינו אלא עלבון לאנושות";
- "נוצר הפער הזה, המרווח הזה, הבור הזה שאותו כולם מבקשים ושאיני יכול לשאת עוד".
על "איני" כתבתי גם ברשומה על בני ציפר.
האקדמיה ממליצה על משפטים כגון: "אין הוא רוצה" ו"הוא אינו רוצה" (למאמר מאת קרן דובנוב ורות אלמגור-רמון "במה שוללין ובמה אין שוללין – על שלילת הנשוא הבינוני הקודם לנושא"). ובכן, אני לא רוצה! די עם ה"איני" הזה. זה כל כך מנותק ולא מתאים למשהו שמתיימר להיות משהו קצת שונה. בעריכה לשונית חשוב לזרום עם הטקסט. בכתבות מהסוג הזה לא מדובר בטיעון אקדמי יבש. יש כאן כתיבה אישית שבה הכותב מביע מרחשי לבו.
ויש עניין נוסף: לדעתי, ל"לא" יש עוצמה ונוכחות לעומת "איני", שנשמע לי רפה וחלש. לא?
 |
| "איך ייתכן שמישהו אינו מחבב אותו" (אימא של ג'רי, סיינפלד, הארנק, הוט פלוס) |
*****************
תגובות בתפוז:
• ומה עם "אין אני רוצה"? "אין אני
אנימו ו28/05/2011 18:20
מרגיש"? וכד`. שבת
שלום ועוד מעט שבוע טוב.
• ברשימות מהסוג שדיברתי עליו דינו
המילים של עינת ו28/05/2011 18:31
כדין "איני":
פלצני.
° אם איני לי, מי לי?
ל_ת
motior ו28/05/2011 21:07
° :)
ל_ת
המילים של עינת ו29/05/2011 00:00
• ומה לגבי
ע נ נ ת ו28/05/2011
23:30
אינני?
לשונאי10 ו30/05/2011 14:42
לעניות דעתי, אין הבדל
מהותי בין איני לאינני, הן חלופות חופשיות.
:-)
° *את ההתניה
ל_ת
לשונאי10 ו30/05/2011 14:42
לשונאי10 ו29/05/2011 08:17
במאמר שפרסמו הגב` רות
אלמגור־רמון והד"ר קרן דובנוב, הן מתירות את השלילה ב"לא" גם
כשלילה לבינוני בהקשרים מסוימים.
המאמר פורסם באחד הגיליונות האחרונים של "אקדם".
:-)
מה שלומך?
המילים של עינת ו30/05/2011 13:25
חידשת לי. יש לך קישור?
שלומי טוב, אקפוץ לבקר :)
• המאמר
לשונאי10 ו30/05/2011 14:27
פורסם באחד מהגיליונות
האחרונים של "אקדם", אבדוק ואגיד לך באיזה.
:)
לשונאי10 ו30/05/2011 14:36
זה נמצא בגיליון 39 של
אקדם, תמוז תשס"ט, שם המאמר: "במה שוללין ובמה אין שוללין - על שלילת
הנשוא הבינוני הקודם לנושא" מאת קרן דובנוב ורות אלמגור־רמון.
לא נראה לי שהמאמר פורסם
במרשתת.
:-)
° תודה יאיר, אציין את זה.
ל_ת
המילים של עינת ו31/05/2011 12:22
• איני מסכים איתך
seymore butts ו29/05/2011
12:02
זה בכלל לא ארכאי, אפילו
המשורר נ. סרוסי כתב "איני יכול" בשירו המפורסם ואני בטוח שתסכימי איתי
שזה לא פלצני. בעברית יש הבדלים בין שפת כתיבה בשפת דיבור, כשאני מדבר אעדיף באמת
"אני לא" על איני, אבל בכתיבה זה נוח יותר ומקצר ובעיניי לא עברית גבוהה
מדי.
• אני מסכימה איתך סיימור. הטענה שלי
המילים של עינת ו30/05/2011 13:27
היא שצריך להתאים את
הסגנון של "איני" לסגנון הכתיבה. זה לא קשור לסגנון הדיבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.