יום שבת, 6 ביוני 2015

בינינו

טריני וסוזנה, מהפך חרדי, נענע 10

פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית וב"תפוז" ["זה (לא רק) בינינו"] ב-11.12.2009    וב"הארץ" ("אינטימיות מזויפת") ב-20.2.2014

המהדורה המרכזית של ערוץ 10 מוקלטת אצלי בהקלטה קבועה שמתחילה כמה דקות לפני השעה 20:00. זה אומר שאני צריכה לראות את הדקות האחרונות של הטפיחה העצמית על השכם של הביטוח הלאומי, משרד התיירות, קרן קיימת לישראל וגם של משרד החינוך. הסרטון של משרד החינוך שרץ עכשיו הוא "ישראל עולה כיתה" (לא הצלחתי לאתר אותו ביוטיוב). מטרת הסרטון היא להראות שתכניות הלימודים החדשות שנהגו במשרדו של שי פירון יוצרות חוויית למידה מעמיקה ומשמעותית. לקראת סוף הסרטון מישהי מבוגרת, כנראה מורה, אומרת: "בינינו, כשהם יצאו לעולם הגדול הם לא יהיו לבד, ומי בדרך כלל מצליח? מי שיודע לחלוק".  

כתבתי על "בינינו" בתקופה שבה רצה הפרסומת של לאומי דיגיטל: "כל כך הרבה להספיק, כל כך מעט זמן", אומר יפתח קליין בקולו הרדום, "אבל בינינו, אם אתה לקוח לאומי דיגיטל אתה לא באמת חייב לרוץ כדי להספיק הכל". ובפרסומת אחרת לנוזל כביסה הבחורה פונה למכבסות שבינינו: "בינינו, את יודעת שהכתם הזה כבר לא ירד", ובהמשך היא מספרת לנו שהנוזל שהיא מפרסמת דווקא יצליח להוריד את הכתם.




"בינינו" היא מילה שנהוג להשתמש בה בשפת הדיבור. זהו פתיח שמרמז על גילוי לב או על על טיפ שהדובר מספק לבן שיחו, שקיפות, אמת המסתתרת מתחת לפני השטח שהוא לא ידע עליה לפני כן או שהוא ידע עליה אבל הדיבור עליה, שאולי אף עלול לפגוע באינטרס של הדובר, יוצר קרבה ואמון. לרוב, הדובר ינמיך קצת את קולו כשהוא מוסר את המידע הכמוס הזה לבן שיחו כדי לשוות לו נימה של "לא לציטוט – זה רק ביני לבינך". אותה תגלית או אמת שהוא חולק עם האחר יוצרת שותפות לסוד בין שניהם, קרבה ואינטימיות, ואמורה להעיד על כנות, פתיחות, אמינות ונאמנות כלפיו ועל רצונו להיטיב איתו. כאשר לקוח מזהה תכונות כאלה אצל המוכר, זה יעודד אותו לממש את העסקה ביניהם.

"בינינו" היא מילה של פעם. אני זוכרת איך סוחרים ניסו לשכנע את אבי לקנות את הנעליים או את השטיח שהם רצו למכור לו. גם אבי השתמש הרבה ב"בינינו". הוא לא ניסה למכור כלום לאף אחד, הוא היה אדם פשוט ואמיתי. היום משתמשים הרבה ב"בינינו" בפרסומות ובסרטוני תעמולה שנועדו ליצור אינטימיות ותדמית של אמת בפרסום. זוהי אינטימיות מזויפת, הטעיה וזלזול באינטליגנציה של הציבור.

ראשית, משום שזה לא יכול להיות לעולם "בינינו" כשאלפים צופים בדובר. מילון אבן שושן מגדיר את "בינינו לבין עצמנו": "בהיותנו לבדנו, באין אחר עימנו, באופן שהדברים לא יגיעו לאוזן זרים". לפיכך אין מקום ל"בינינו" שנאמר באמצעי תקשורת המוניים.

"בינינו (מי לא מחפש הנאות) (טריני וסוזנה, מהפך חרדי, נענע 10)
שנית, ב"בינינו" מהסוג הזה אין כל גילוי וכל מטרתו היא למכור לנו תדמית. באמצעות "בינינו" בנק לאומי מנסה לגרום לנו לחשוב שבניגוד לשאר הבנקים הוא לא עושק אותנו – הוא סחבק שלנו שאומר לנו את האמת כולה גם כשהיא לא נוחה לו. אבל אם זה היה באמת כך, במקום "בינינו, אם אתה לקוח לאומי דיגיטל אתה לא באמת חייב לרוץ כדי להספיק הכל" – קליין היה צריך להגיד: "בינינו, גם אם תהיה לקוח של לאומי דיגיטל אתה עדיין תרוץ באטרף ותרגיש שאתה לא מספיק לכלום ושאין לך כסף לכלום".

אם היתה שקיפות אמיתית, החברה לנוזל כביסה היתה אומרת לנו: "בינינו, אם נשפך על החולצה שלך קטשופ, אכלת אותה ושום נוזל כביסה לא יעזור לך, גם לא הנוזל שלנו".


אם משרד החינוך היה הוגן, במקום "בינינו, כשהם יצאו לעולם הגדול הם לא יהיו לבד, ומי בדרך כלל מצליח? מי שיודע לחלוק", הוא היה אומר לנו את מה שכולנו יודעים – שבינינו, גם אם הם יעבדו בקבוצות ובשיתוף פעולה וילמדו לחלוק, זה עדיין לא מבטיח להם שכאשר הם יגדלו הם ימצאו עבודה שתוכל לפרנס אותם בכבוד ושהם יגמרו את החודש. זה היה שימוש הוגן ב"בינינו". 


בדרך כלל כשאני כותבת פוסטים על השפה העברית זה סימן שאני בתקופה טובה, אבל בינינו, אני על הפנים.
______________________________
15 תגובות בתפוז

ככה זה בפרסומות 
לשונאי10 ו11/12/2009 14:46
נוקטים דרכים רבות כדי לשכנע את הציבור, אחת מהן היא הלשון



תודה יאיר. ל"איש" ולי יש שאלה על 
המילים של עינת ו11/12/2009 15:35
סוגריים. קרא בבקשה את שאלתו ואת תשובתי

עינת, עניתי לו (וגם לך!) 
לשונאי10 ו12/12/2009 21:47
את צודקת בתשובתך בדבר שתי הגישות
ראי את הפירוט בתגובה ל"איש". 
חנוכה שמח



לשונאי ראה התכתבותי 

איש ו12/12/2009 13:18
עם חברתנו
הצגתי בעיה לשונית ואמרה שאולי אתה תוכל לפתור 

אנא חוות דעתך 


החמרת - וחרפתי 
איש ו11/12/2009 15:02
זו הפעם לא ממש מסכים עמך כדרך שאני נוהג ובעונג
ה"בנינו" של המפרסמים הוא גישה של הומור שנאמרת מתוך הנחה וידיעה כי כולם יודעים כי אין זה ה"בינינו" הארבע-אוזני שאת מתכוונת אליך

על כן לדעתי החמרת עמם
ובקשת עצה: פתאום חטפתי בלוק: אם אני כותב משפט בסוגריים ונאמר כי אותו משפט מסתיים בנקודה/סימן שאלה/קריאה) – האם איני רושם למשל אחר הסוגר השני נקודה? או משהו

או אולי מציב את הנקודה או סימן השאלה/קריאה א ח ר י הסוגר השני ולא לפניו?? 
(מתבייש לשאול זאת אבל קיבלתי אוטם הנובע מרוב טמבליות!). 



סוגריים 
המילים של עינת ו11/12/2009 15:34
לדעתי יש שתי גישות, עפ"י הראשונה יש לשים סימני פיסוק בתוך הסוגריים. אני שמה את סימני פיסוק מחוץ לסוגריים לא בתוכם (כפי שתראה בכמה מהרשומות שלי). 
אבל מה קורה במקרים הבאים
הלכתי אתמול למכון הכושר (למה לא?) 

ונהניתי (כמו תמיד!) 

האם זה נשאר כך? בוא נשאל את ידידי יאיר, לשונאי 10

תודה על תשובתך 
איש ו11/12/2009 20:59
המהירה
אכן, מביך... 

איך הלשונאי ידע שאנו מבקשים ממנו סיוע

ובקשר לדוגמה ף נהניתי (כמו תמיד

הלוואי שיתגשם בך הדבר 

הלואי,הלואי,הלואוי 

שתיהני

תמיד

(ובלי גבולות!) 
(בלי גבולות)? 
מתכוון לזה ברצינות,כי קראתי שוב כמה מרשימותייך- וככה חשבתי: הלואי שיהיה טוב הכי שאפשר לאישה הזו


איש ועינת 
לשונאי10 ו12/12/2009 21:46
הכלל לגבי סורגיים דומה לכלל של ציטוט (דיבור ישיר: הנקודה עשויה לבוא בתוך הסוגריים או אחרי הסוגריים. בכל מקרה, צריך שתהיה עקביות, כלומר אם החלטת כי הנקודה (או סימן שאךה, למשל) היא בתוך הסוגריים - שיהיה תמיד כך לאורך כל הטקסט
בכך אני מחזק את דבריה של עינת בדבר שתי הגישות
דוגמות
אני לא יודע למה אבל ש לי הרגשה מוזרה (גם לכם?). סימן השאלה בתוך הסוגריים ונקודה בסוף משפט שלא קשורה לתוכן הסוגריים
הוא מכיר אותי טוב יותר משאני מכירה את עצמי (אבל הוא לא יודע את זה). - נקודה אחרי הסוגריים
סכל מקרה, אחרי סימן שאלה/סימן קריאה לא יבוא סימן פיסוק ששייך לאותו התוכן. ךמשל, לא יהיה כך
אני בטוח בעצמי, אתה לא?. - טעות! זה ככה: אני בטוח בעצמי, אתה לא
וכנ"ל בסוגריים
הוא ניגש למבחן (והצליח בפעם הראשונה!.) - טעות, אבל: הוא ניגש למבחן (והצליח בפעם הראשונה!). - הנקודה לא קשורה לתוכן הסוגריים אז זה בסדר
ועוד: מיכל (המהממת!) סעדה את לבה בבר הסמוך
ולא
מיכל (המהממת!.)... 
מקווה שהובנתי


מצטער על שגיאות ההקלדה 
לשונאי10 ו12/12/2009 21:50
זה מה שקורה כשמקלידים בלי להסתכל על מה שמוקלד... 


זה בסדר. תשובתך הייתה 
המילים של עינת ו13/12/2009 00:19
מהממת (כמעט כמו מיכל המהממת). 
תודה (נר לי) יאיר, וחג חנוכה שמח :) 

רק כמעט כמוה
לשונאי10 ו13/12/2009 12:57
נו, טוב, מי ישתווה למיכל המאמממממממת!!! 
:-) 

וכמובן - חנוכה שמח 
לשונאי10 ו13/12/2009 12:58
ואל תאכלי הרבה סופגניות... 
:-) 


היום אני מסכים עם איש 
motior ו12/12/2009 11:01
אבל אני לא אוהב את הפרסומות ברדיו בכל מקרה (אוהבים נקניקיות?) 

° היית צריך לשאול 
ל_ת 

דודי ו12/12/2009 13:16  

מי רואה
אתי אברהמי ו12/12/2009 18:34
יש ערוצים ללא
חג שמח 

אתי 


תגובות בהארץ

1. עופר D:
21 בפברואר, 2014, בשעה 05:54
יפה כתהת. מעניין כמה השימוש בבינינו הוא מתוך כוונה צינית מכוונת, כמו "בינינו, אתה חרא של בנאדם…" נדמה לי ששמעתי הרבה כאלה, בשימושים שונים.
ואולי מתוך הרשומות תגיע בכ"ז תקופה טובה?
{}

2. motior:
22 בפברואר, 2014, בשעה 11:49
מצטער לשמוע שאת על הפנים.
לשמחתי אני כמעט לא צופה בפרסומות ופחות מכך מאמין להן

3. נכה:
23 בפברואר, 2014, בשעה 13:30
בינינו, את עומדת באומץ בדברים קשים מאוד.
הפוסטים שלך מעוררי מחשבה ותענוג לקרוא אותם, בין אם הם על השפה העברית או על הנכה העברי המצוי/הנדיר… תודה.

4. לורי:
23 בפברואר, 2014, בשעה 20:21
עינת, אל תצפי בדברים האלו. זו העצה הכי טובה שיש לי כרגע.
אנחנו כבר 6 שנים בלי טלויזיה, בלי פרסומות מכל סוג, בלי המרוץ המטורף הזה. גם חוסכים כסף, והרבה (כי זה הרבה יותר מהחסכון המיידי של הכסף לחברות הכבלים, אנחנו גם צורכים הרבה פחות), וגם לא נכנסים ללופ הזה של ריאליטי/סלבס/חדשות/אירועים בומבסטיים/דרמה ועניינים.
קוראים חדשות באינטרנט בבוקר (בלי פרסומות!), מידי פעם סדרה דרך האינטרנט, רק אם היא ממש טובה, ו…זהו. לא מתעצבנים, לא מבזבזים זמן, וחוסכים כסף. קוראים ספרים, משחקים עם הילדים, מטיילים, חיים.

5. דון:
23 בפברואר, 2014, בשעה 20:44
יפה.
תודה.