פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית וב"תפוז" ("דרך הגבה") ב-1.12.2009, וב"הארץ" ("אגב 'אגב'") ב-24.12.2012
03.12.2009
דרך אגב, שמתם לב לאנשים שכל אמירה שנייה שלהם
נאמרת כאמירת אגב כשבפועל הם ממשיכים לדבר על אותו נושא ללא סטייה ממנו?
המראיינת: "הרבה מסרים, 41 עמודים של מצע,
הרבה בלבול".
יאיר לפיד: "אגב, זה עוד לא הסוף"
("בין המצעים", 23.12.12, ערוץ 10).
מה אגב? מה, מה אגב? המראיינת מדברת על המצע של
"יש עתיד" – לפיד מתייחס למצע של "יש עתיד". אין כאן שום
אגביות, אבל לפיד מנסה להפוך את השיחה לסמול-טוק, לשוות לה קלילות, סחבקיות.
כשלפיד משתמש ב"אגב" הוא מסמן לנו שהמראיינת שיושבת מולו היא חברה שלו,
שהשאלות שלה לא מאיימות עליו, הוא בשליטה, הוא נינוח, הוא לא מתרגש ולא בא לו
להגיד לה שתשתוק כבר. כך הוא גם ניסה לנהל את השיחות שלו עם מרואייניו. "מה
ישראלי בעיניך?" הוא שואל בהטיית ראש ג'ורג'-קלונית – לדחוף "אגב"
סתם כך, זה ישראלי בעיניי.
רפי רשף הוא מלך האגביות. הוא אלוף בשיחות שבהן
הוא מדבר עם מרואיין על נושא מסוים תוך כדי שרבוב שאלות אגב על אותו נושא.
"אגב,
כמה זמן נמשכה השיחה?" הוא שואל את נמרוד הראל ש"נעקץ" על ידי
מישהו שניסה לסחוט אותו בשיחת טלפון, למרות שכלל לא היתה בשאלה הזו סטייה מהנושא, אז מה אגבי כאן?
על פי מילון אבן שושן המלא, "אגב" באה
מארמית: א (על) + גב:
1. על ידי, באמצעות: 'מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי' (בבא מציעא יא:). 'קוּם וּמְכֹר שְׁלָשְׁתָּם יַחַד אַגַּב חָמֵץ בִּפְרוּטָה' (ביאליק, תקוות עני). 'אִם נִשְׁתַּבֵּשׁ בִּגְמָרָא – אַגַּב חֲרִיפוּת שִׁבּוּשׁ' (עגנון, אורח 135).
1. על ידי, באמצעות: 'מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי' (בבא מציעא יא:). 'קוּם וּמְכֹר שְׁלָשְׁתָּם יַחַד אַגַּב חָמֵץ בִּפְרוּטָה' (ביאליק, תקוות עני). 'אִם נִשְׁתַּבֵּשׁ בִּגְמָרָא – אַגַּב חֲרִיפוּת שִׁבּוּשׁ' (עגנון, אורח 135).
2. בהזדמנות
זו, לא מתוך כוונה תחילה: 'עַתָּה בָּאתִי... וְאַגַּב אוֹדֶה לַאֲדוֹנִי' (איגרת)
[ובנטיות:] 'קָנָה קַרְקַע וְקָנָה מִטַּלְטְלִין אַגַּבָּהּ' (רש"י קידושין
כז.). 'וְאַגַּבּוֹ הִקְנָה לוֹ הַמָּעוֹת' (רשב"ם ב"ב קנ:).
3. בקשר
לדברים הנאמרים עכשיו (קיצור של 'דרך אגב'): 'אגב, מה שלום אחותך?'"
מילים נרדפות ל"אגב" המוצעות במילון רב
מילים: תוך כדי כך, בתוך כך, אגב אורחא, תוך כדי , תוך, אגב גררא (למדנית), בהקשר
זה, דרך אגב, אפרופו.
כאשר שיחה נסבה על אותו עניין ורק עליו, אין סיבה
להשתמש ב"אגב" או "בדרך אגב". ובכל זאת, רבים משתמשים בהן.
מדוע? נראה לי שכמו "בעצם", שאחת המטרות בשימוש בה היא לרכך את הדובר ולהפוך
שאלות קשות או מעצבנות, לידידותיות לשומע ("בעצם איך הודיעו לך שהוא
נפטר?").
אצל רשף ודומיו ה"אגב" משרת מטרה אחרת.
כמו בוא-תן-לי-להבין" שלו, כך גם "אגב" מעלה לכאורה את רמת השיחה. כל שצריך הוא לצרף ל"אגב" מבט ספקני של אינטלקטואל
ולשייט באגביות עם השיחה.
אגב, שימוש ב"אגב" לא שמור רק
למרואיינים ומראיינים עם פוזה כמו לפיד ורשף. האגביות היא ניסיון לטשטש את
האמירות. קחו לדוגמה את אלעד, משתתף ב"דייט בחשכה". אלעד מאמין שהוא
משאת נפשה של כל אישה ("בחורה שנמצאת איתי צריכה להרים את הראש למעלה ולברך
על מזלה הטוב"). מישהי נותנת לו מחמאה, והוא - "מודה לך מאוד על המחמאה,
אגב". הוא נוגע בבחורה שיושבת לצידו, ואז שולף "וואוו, השיער שלך ממש
נעים, אגב". "אגב" עומד בסתירה ל"וואו", אך זאת המטרה, למתן את האמירה, ליצור מעטפת הגנה, שהרי זאת רק פגישה ראשונה.
זה סגנון הדיבור האגבי שהתפתח כאן בשנים האחרונות.
דיבור מובלע, לא ישיר, מסויג, זהיר, חושש, מרוחק, שלא מתחייב
לדבר.
דרך אגב, יצא לכם לראות את "פוטו
פיניש"? אלי פיניש מנחה תכנית בערוץ 1. בכל דקה הוא דוחף
"אגב". למשל, החבורה מדברת על הרי"ש המתגלגלת של שי גולדשטיין,
ובעוד גולדשטיין מתחיל לספר את סיפורו המעניין בקשר ל"רי"ש" שלו,
פיניש דוחף לפתע: "מעניין, אגב, מה הסיפור של הרי"ש?", ארז טל
אומר: "הייתי שמח לזכות באמי עם משהו", ופיניש מתלהב "על מה,
אגב?", אחר כך הם מדברים על הטלוויזיה, ופיניש מעיר: "הטלוויזיה, מה שחסר
בה, אגב – אותנטיות".
זה נכון, אבל אגב, זה מה שחסר גם לאלי פיניש עצמו כמנחה.
 |
| אלעד, לאחר שקיבל מחמאה: "ומודה לך מאוד על המחמאה אגב, תודה". -"אין בעד מה" ("דייט בחשכה", רשת) |
 |
| "וואוו, השיער שלך ממש נעים, אגב" (אלעד מפלרטט, "דייט בחשכה", רשת) |
 |
| אלעד: "אני, דרך אגב, מרשה לך לנסות לקבל איזשהו…" ("דייט בחשכה", רשת) |
 |
| בעיצומה של השיחה על הרי"ש המתגלגלת: ארז טל: "אני, כשהגעתי לרדיו...". פיניש: "מעניין אגב, מה הסיפור של הרי"ש?" ("פוטו פיניש", 14.12.12, ערוץ 1, אתר IBA) |
 |
| באותה שיחה: אלי פיניש: "אתה הבנת, אגב, שהוא תרם לזה שיורידו את הרי"ש ברדיו" |
 |
| ארז טל: "הייתי שמח לזכות ב'אמי' עם משהו". אלי פיניש: "על מה אגב?" |
 |
| אלי פיניש בשיחה עם משה גרטל על הקריירה שלו כשדרן ספורט: "כמה אגב שנים שידרת באולימפיאדה?" ("פוטו פיניש", פרק 3, considerITdan) |
 |
| שימוש מתאים ב"אגב": "אגב סמל סקס, אני יכול לשאול שאלה?" ("פוטו
פיניש", פרק 3, considerITdan) |
• אכן אופיני לו מאד
ה"אגב" הזה-
המקום של אור ו01/12/2009 21:25
והוא באמת מעצבן לפעמים.
הוספת תגובה לתגובה זו
• אני חושבת שבאופן כללי
מילים מיותרות
גגג האחת ו01/12/2009 21:45
שאגה היא בהחלט לא דוגמה טיפוסית אלא הרבה יותר - כאילו או כזה שהרבה
פעמים רואים אינפלציה שלהן באות פשוט להרוויח זמן לחשיבה. במקרה של רפי רשף (שאני
לא באמת מכירה, אני לא צופה בקופסא הזו כמעט בכלל, למעט עם הילדים) נראה לי שגם אם
לא זמן לחשיבה אז אולי כן זמן כדי לשדר נינוחות ורגיעה.
כאמור, אני כמעט לא מכירה
אותו אבל ממה שהתרשמתי הוא דווקא נחשב מראיין מוצלח, אבל גם אני לא מתה עליו כי
הוא מרגיש לי קצת "דביק".
אהבתי את הפירוש האישי שלך לאגב.
הוספת תגובה לתגובה זו
• תודה
המילים של עינת ו03/12/2009 16:44
למרות השימוש ב"הוא מרגיש לי" :)
הוספת תגובה לתגובה זו
• אהבתי גם לחם אהבתי גם פול
איש ו02/12/2009
00:07
"אהבתי
גם לחם אהבי גם פּוּל
אבל אותך אהבתי יותר
מהכּוּל"
האגב ודומותיה הן כמובן
ניסוי ערמומי לסחוט מידע, כאילו גם אם יספר האיש הרג את אחותו ושדד את אביו., תום
שהוא בועט באשכיו זה שום דבר. ו"ואגב,אבא שלך צעק כשהכנסת לו שם?"
היותר גרוע: זו ביטוי ל ה
ת נ ש א ו ת של המראיין על המרואיין.
אני לא סובל התנשאויות
כאלו והולכות שולל כאלו ,כדיל הראות לצופים "שופוני, יא נאס, איזה חכם וגדול
אני"
התענגתי על אשר כתבתי לך
למעלה וזה גרם לי להכריז קבל עם וארץ בפתיחה שאפילו יות ר מפול אהבתי אותך.שלא
לדבר על לחם (קל,קמח מלא)
תודה על חוכמתך השופעת.
שום דוגי סטייל עמך לא ישווה לה.
לתענוג שהיא גורמת
הוספת תגובה לתגובה זו
• תיקון
איש ו02/12/2009
00:09
בפסיקה לפני האחרונה צ"ל התענגתי על אשר כ ת ב ת למעלה
הוספת תגובה לתגובה זו
• צר לי על דחיפת האף, אך
לא יכולתי
גגג האחת ו03/12/2009 17:15
להתאפק, דווקא כי אני כל כך מעריכה אותך איש יקר וחכם (פגשתי בך
בעיקר אצל שרה כוי שנעלמה, כולי תקווה שכדי להשלים ספר באורך מלא).
השגיאה שתיקנת `כתבתי לך`
במקום `כתבת` זה הרבה יותר מטעות הקלדה. זה כאילו התגובה כותבת אותך, במקום ההפך.
איך קרה?
הוספת תגובה לתגובה זו
• האגב הזה באמת מעצבן
עופר D ו02/12/2009
05:13
עוד אחד מהנסיונות הנואלים להפוך שיחות רציניות לאגביות כאילו..
צודה עינת על עוד רשומה
נהדרת :-)
הוספת תגובה לתגובה זו
• שנים שלא שמעתי
אותו...אבל כנראה
ליקה5 ו02/12/2009 07:12
שאין חדש תחת השמש
לא רק התנשאות
פסאודואינטלקטואלית....גם חוסר דיוק ועירפול כשיטה
והרי ידוע
שהעירפול הוא מפלטו של
הלא מוכשר
את נהדרת ! ביקורת
מדוייקת וחדה כסכין הרכבות. תענוג לקרוא אותך
הוספת תגובה לתגובה זו
• מעניין :-)
ע נ נ ת ו02/12/2009 11:26
שוב למדתי אצלך משהו. איזה כיף לי :-)
הוספת תגובה לתגובה זו
• מעולם לא שמתי לב לכך...
motior ו03/12/2009
00:26
דרך אגב - תודה
הוספת תגובה לתגובה זו
° אגב, איזה קטנוני אתה
חחחחחחחחחחחח
ל_ת
פנומן 72 ו03/12/2009 09:48
הוספת תגובה לתגובה זו
• כשאת מאירה את עיננו ביחס לכל הדברים
יופי6 ו03/12/2009 12:36
האגביים האלה, אני מופתע איך זה שלא שמתי לב לזה קודם.
ואגב, אני מאד אוהב את
הרשימות האלה שלך...
:)
הוספת תגובה לתגובה זו
• האיש מעצבן
תושב חוץ ו03/12/2009
13:38
וגם הכתוביות הילדותיות שמופיעות מתחת לכל מרואיין.
הוספת תגובה לתגובה זו
° מה כוונתך כיתוביות
ילדותיות
ל_ת
אברהם ירושלים ו03/12/2009
15:45
הוספת תגובה לתגובה זו
• תמיד מופיעות בתחתית המסך כתוביות
תושב חוץ ו03/12/2009
15:49
שמתארות את הנושא שעליו מדברים. הכתוביות מנוסחות באופן ילדותי.
הוספת תגובה לתגובה זו
• לא באופן ילדותי אלא
כאילו לילדים
המילים של עינת ו03/12/2009 16:30
ילדים שלא מבינים על מה מדובר וצריך להסביר להם מה השורה התחתונה,
בצורה מביכה וקצת מעליבה
הוספת תגובה לתגובה זו
• בעצם
ריקיכהן ו03/12/2009
14:41
הכי מעצבן הוא השימוש שלו ושל מרואיינים (לא רק שלו...) במילה בעצם.
מה קרה? נתקעתם בלי מילת
קישור? נסו אה..
זה בעיקר עוהד בשידור חי.
ורפי? הפנסיה מתקרבת, לא?
הוספת תגובה לתגובה זו
• גם על זה כתבתי
המילים של עינת ו03/12/2009 16:38
בעצם: בעצם
על הסגנון השואל-מתריס של
רשף:
על "בוא תן לי
להבין" שלו:
אשים את הקישורים גם
ברשומה.
הוספת תגובה לתגובה זו
° אגב...את כ"כ צודקת=)
ל_ת
מגששת באפלה 43 ו03/12/2009 14:42
הוספת תגובה לתגובה זו
• גם לי יש לא מעט ביקורת על הסגנון של
שרוני 18 ו07/01/2010 08:12
רפי רשף , ובכל זאת, לפחות בדבר אחד הוא תרם רבות לשיח הציבורי
בתקשורת הישראלית וזו שיטת הפראפרזה ("בוא תן לי להבין "). רוב בעיות
התקשורת אצל הישראלים נובעות מחוסר הקשבה ומחוסר ניסיון להבין בעצם מה נאמר. רוב
הישראלים מבינים כבר מהמילה הראשונה מה רצית לומר , קוטעים אותך ועושים סלט מהכל
ובסוף עוד מתלוננים שלא הבנת אותם נכון.
20 תגובות לרשומה
1. דורון:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 08:40
יש מצב שאהבתי, אגב.
2. פלץ:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 11:49
אגב, כך מתברר שחזרתי לארץ, להידחף על לא דבר, דרך אגב מצד הגב, תמיד מאחור כאילו שיש לי חור בגב.
3. רוני:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 12:22
זה קצת מזכיר לי איך שפוליטיקאים אומרים "אני רוצה להאמין ש…"
4. רועי:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 12:31
תודה לך עינת, את עושה עבודה חשובה
5. אדון ינשוף:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 13:06
ענק ונכון אחרי חמש שנים בארה"ב וחמש שנים בארץ שקדמו להן בלי טלויזיה חזרתי לארץ וגיליתי שהשפה העברית משתנה ונוספו אליה שלל מילים מיותרות ומרגיזות "אגב", שאנשים שמשתמשים בהן סבורים שהם חכמים. מילה שאותי מאוד מרגיזה היא "איכותי" היא כבר לא מתארת שום דבר כי משתמשים בה לגבי כל מוצר וכל אדם באינפלציה מטורפת.
בענייני סלנג גם הביטוי הדו משמעי (אולי תלת משמעי) "לעוף על" מוציא אותי מדעתי.
6. גזר:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 13:36
כששבתי מתקופה ארוכה בחו"ל שמתי לב לשתי תופעות בולטות
1. בטלויזיה אין כלום חוץ מריאליטי
2. אנשים כבר לא עושים, הם "מתנהלים". כ דבר קורה ב"רמת ההתנהלות", בפוליטיקה, בספורט, בתרבות…
"עד כמה בעצם, ברמת ההתנהלות"…. זהו מפשט הפתיח של רב הראיונות הרדיופונים, בעיקר בגלצ
משקף את תופעת המלל המסיט, מטשטש, מסייג שדובר עליו
7. עודד:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 13:36
נהדר. לא חשוב אם מהפנים או מהגב
8. עינת קדם:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 14:16
לגזר (מגיב מס' 6),
שנינו שמנו לב לאותן תופעות.
כתבתי על "להתנהל" לפני שנתיים: http://www.language-editing.co.il/hitnahel.
גם על "בעצם" http://www.language-editing.co.il/beetzem
וגם על עוד דברים רבים שאני מניחה שגם אתה שמת לב אליהם: http://www.language-editing.co.il/unnecessary
9. עינת קדם:
24 בדצמבר, 2012, בשעה 14:17
אדון ינשוף (מגיב מס' 5),
כתבתי על "לעוף על" לפני שנתיים http://www.language-editing.co.il/af