יום חמישי, 21 במאי 2015

מזרחים או מזרחיים




כאשר מדובר בכינויי ייחוס לעמים (יהודי, צרפתי, סיני וכדומה) ומילים המציינות קבוצות שייכות (חרדי, ציוני וכדומה), הם מתפקדים כשמות עצם. ריבוי שמות עצם בזכר רבים המציינים בני אדם הוא ביו"ד אחת: יהודים גרים כאן; כאן גרים חרדים; הסינים גרים בסין.
הטעות נובעת כנראה מתוך מחשבה שנכון יותר להגיד "אזרחים ערביים" מ"אזרחים ערבים".
כאשר מתווספים לשמות עצם מסוג זה צירופי תמורה, האקדמיה ממליצה: "הלכה למעשה צירופי תמורה כגון 'נערים חרדים', ו'מדענים אמריקנים' מקובלים יותר, ואילו שמות התואר שמורים לצירופי שמות עצם שאינם מציינים בני אדם, כגון 'מוסדות חרדיים', 'מנהגים אמריקניים'".
האקדמיה ללשון העברית זהירה בניסוח המתייחס לצירופי תמורה המתווספים לבני אדם, ואפשר להבין מכך שאין זו שגיאה לכתוב "נערים חרדיים" ו"מדענים אמריקניים", אך מומלץ להשתמש ביו"ד אחת. לפיכך שמות עצם שהם בני אדם בזכר נכתבים ביו"ד אחת: זמרים, מהגרים, שכנים, תושבים, פועלים. גם צירופי התמורה המתייחסים לבני אדם בזכר רבים נכתבים ביו"ד אחת: זמרים מזרחים; תושבים תימנים; מצביעים אשכנזים; מורים ציונים; סטודנטים צרפתים; מורדים מוסלמים. אבל אנשים דתיים (ולא דתים); גויים (ולא גוים).
כאשר מתייחסים לעצם בזכר רבים שאינם מציינים בני אדם - מסמכים, מקורות, שירים, ריקודים, מאכלים, סלטים וכדומה, ומבקשים לצרף להם תואר, נציין אותו בשתי יו"דים: שירים עבריים; לחנים תימניים; מאכלים פרסיים; גורמים ישראליים; מסמכים אנטי-ציוניים; מבנים ירושלמיים; מאמרים אקדמיים.

במקום "מזרחים": "הזמרים המזרחיים פה הם כוכבים" (האח הגדול וי-איי-פי 2, 4, קשת)
במקום "ישראלים": "אין כל אפליה בתביעות מזונות בין אזרחים ישראליים לבין אזרחים של מדינות אחרות" ("הצינור", 19.5.15, ערוץ 10) 
במקום "תורכים": "ההורים שלי תורכיים" ("בוס בהסוואה", פרק 2, רשת)
במקום "מזרחים": "אשכנזים מזרחיים?" (נוקאאוט 1, קשת)
במקום "מוסלמים": "אין ביניהם זהות. יש ביניהם דתיים, מוסלמיים דתיים..." (אריה אורגד, תיק תקשורת, 12.2.16)
במקום "הערבים": "... ועד לדרך הסיקור של חברי הכנסת הערביים והשעייתם מהכנסת" (תיק תקשורת, 12.2.16)
____________________
לפוסט "הזמרים המזרחים הם לא סלטים", 13.9.2011, תפוז