שימוש בשם הפועל (בלתת, בלרוץ, בלראות ועוד)

"חוץ מלשיר אנחנו גם עושים טעויות בעברית" (פרפרזה לפרסומת למיץ תפוזים טבעי באותה שנה) התפרסם בתפוז  ב-6.7.2009 (קיבל את בחירת העורך); "אייל שני; להכיל; מתרסק; כי מה?" התפרסם בהארץ ב-11.1.2013

"אני עסוק רק בלמתוח את הזמן", שר שלומי סרנגה בשיר "מונו".

שמתם לב למגמה הזאת בשפה העברית המדוברת? אני מתכוונת למגמה של לצרף מילת יחס לשם הפועל. אנסח את זה שוב: שמתם לב למגמה הזאת בשפה העברית? אני מתכוונת למגמה של צירוף מילת יחס לשם הפועל.

בפעם הראשונה השתמשתי במילת היחס "של" + שם הפועל "לצרף", בפעם השנייה השתמשתי במילת היחס "של" + שם הפעולה "צירוף".

נראה שהצורה הראשונה נוחה יותר לאנשים, וזה מסביר כנראה את השימוש הנפוץ בה. הדוגמאות רבות:

• הוא כל הזמן עסוק בלחפש.
• העיקר בלרוץ הוא יציאה מהשגרה.
• הנושא של לבעוט במוסכמות מעניין אותי.
• אני טובה בלשחק.
• המשמעות של לגדל ילד.

"שלי, היה משהו מרחיב לב בלראות אותך איך את נאחזת בכדור הפסטה שרוצה להתגבש כדי להיות בצק לרביולי. ואת מילאת אותם בפירות כאילו כמו מכשפה שאת מכניסה לכיס וסוגרת וגמרנו… והרביולי בצלחת היו מאוד יפים והם עטפו אחד את השני וגם הרוטב היה בו הרבה יופי, אבל אז כשטעמנו את זה, שלי, היתה איזו תחושה כאילו הגוף קשה לו לקבל אותם. אם רק היית מציצה עוד רגע לפני שאת סוגרת, טועמת… יש בך את הידע איך לטפל במצבים כאלה, אבל את צריכה ליהנות בלטפל במצב כזה, והפחד שיתק אותך מפניהם".

 

התפייטות מרשימה של אייל שני בתוכנית "מאסטר שף". שני שולט יפה בדימויים מעולמות שונים, והמשפטים שלו הם כמו הרביולי בצלחת של שלי, עוטפים יפה זה את זה, אבל כשטועמים את זה, לעברית קשה לקבל את זה. השימוש במילת יחס + שם הפועל מקלקל את כל הרושם. מצד אחד שפה מליצית, מצד שני שפת דיבור. 

וכך משיבה לי ד"ר קרן דובנוב, מהאקדמיה ללשון העברית: 

"אין לומר בעברית רשמית... 'העיקר בלרוץ...' וכיוצא בו אלא 'העיקר בריצה', 'נושא הבעיטה במוסכמות' וכו'. באנגלית מקצת המבנים מסוג זה אפשריים, כך גם בצרפתית. ואולם אין להסיק מכאן מניעה כללית של מילות יחס לפני שם הפועל. למשל מילת היחס מ- שכיחה מאוד במעמד זה מלשון חכמים ועד ימינו, כגון 'נמנעתי מלהיות שופטת בוויכוח הקשה'."

ייתכן שעבור הדובר השימוש בשם העצם (למשל, "מטיפול במצב כזה") נשמע מרוחק, קר ורשמי ושם הפועל נראה לו פמיליארי יותר ומעיד על כנות. לפעמים יש פתרונות טובים ולפעמים הם לא מתאימים לשפת הדיבור הטבעית והזורמת. אבל אני נמנעת מלהיות שופטת בוויכוח הזה.

"אבל את צריכה ליהנות בלטפל במצב כזה" (אייל שני, "מאסטר שף", מאקו טי-וי, 2013)

"אני עוזר לך בלראות" (אייל שני, מאסטר שף 5, מאקו טי-וי, 2015)

"בלזוז קדימה, בלהביא תוצאות" ("זמן מיסטיקה" עונה 5, ערוץ 10)

"הסטודיו מתמחה בליצור דמויות של קומיקס" (חנן, "מאסטר שף" 6.11.12, קשת, מאקו טי-וי)

"הוא חלש בלתת את האור שלו" (יוסף אילון, "נתיבי אילון", ערוץ 10)

"או שיש לך קושי בלסמוך עליו" (יוסף אילון, "נתיבי אילון", ערוץ 10)

"ואני פתרתי את זה... ובלכתוב סיפורים" ("נתיבי אילון", ערוץ 10)

"אני עובד בלהגשים את החלומות שלי" (יובל אברמוביץ', חדשות שישי, 24.4.15, ערוץ 10)

"איך אתה בלדבר מול קהל?" ("קצרים 3", פרק 9, הוט קומדי סנטרל)

"איך אתה בלהלהיב את העובדים שלך...?" ("קצרים 3", פרק 9, הוט קומדי סנטרל)

"איך אתה בלחכות ליד הטלפון?" ("קצרים 3", פרק 9, הוט קומדי סנטרל)

"חגי... משתפשף בלתת אימונים אישיים" ("בוס בהסוואה", רשת) 

"... בעבודה שלי בלטפל באנשים" ("נתיבי אילון", ערוץ 10)

"יש משהו בלשמוע שמדברים עליך שלא יודעים" (נירו לוי, "האח הגדול וי-איי פי" 2, תכנית 7, קשת)

"אני צריכה עזרה פיזית בלהוציא את זה" (אריאנה מלמד, "האח הגדול וי-איי-פי, קשת, מאקו טי-וי)

"ואני נורא טובה בלעשות בגדים לבמה..." ("6 אימהות", רשת)

"לקראת לגעת בדבר האמיתי" ("6 אימהות", רשת)

************
תיקון טעויות

seymore butts  06/07/2009 13:52
• אמרתי לך פעם שהבלוג שלך מעולה?
 לא שמתי לב מעולם לניואנס הזה. וכמו ברשומות קודמות שלך - ייתכן שגם אני עושה את הטעות הסגנונית היומרנית הזו....
תודה לך שוב יקירתי על שהחכמת אותי.


המילים של עינת 08/07/2009 11:01
• המשפט הזה שלך
 העלה דמעות בעיניי. תודה לך, כיף לשמוע.


wranger  06/07/2009 14:00
• מצוין!
 אכן, גם אני כמו סימור כאן מעולם לא שמתי לב לטעות, אבל מעתה ואילך היא תצרום לי באוזן.
יופי של רשומה!


המילים של עינת  08/07/2009 10:59
° תודה wranger :)


דנטל  06/07/2009 15:45
• למה הנסיון לחום הוא יומרה?
אישית, יותר קל לי לקבל טעויות מהסיבה הזו (התמוהה, בעיני) מאשר לקבל עצלנות כסיבה מקלה.


too addictive  06/07/2009 18:30
° מסכימה איתך לחלוטין.

המילים של עינת  08/07/2009 10:37
• עצלנות היא סיבה מקלה
 משום שכולנו, מה לעשות, חוטאים בה. אני למשל לא עצלנית ב"אפשר" אבל פעמים רבות אפשר לתפוס אותי על חם כשאני משמיטה את ה-ב` במשפטים כגון: "יום שני הלכתי לרופא". וזה מתוך עצלנות מהולה בחוסר תשומת לב.
שאלת למה הניסיון לחום הוא יומרה. לא הניסיון לחום הוא יומרה, אלא המניפולציות (שפעמים רבות הן לא במודע) שאנשים עושים כדי לעשות רושם מסוים על אנשים. זה לגיטימי, אבל אני לא אוהבת את זה.

פרה קטנה וחמודה  06/07/2009 17:49
• באתי בעקבות המלצתו
 של סימור
רשומה מקסימה
מפחיד אותי לרשום יותר מילים, מחשש שאטעה אז נסתפק רק במחמאה


המילים של עינת  08/07/2009 11:03
• תרגישי חופשי פרה קטנה וחמודה
את בחברה טובה. אם את חושבת שאני לא טועה, אז יש לך טעות :)


מתגעגעת לאבא  06/07/2009 21:17
• אני משתגעת
בכל פעם שאני קוראת פה אני מהנהנת בראשי בחוזקה. אבל בסופו של דבר חוזרת לסורי וצורות הדיבור השגויות והשגורות , בלי לזכור אפילו איך נכון לדבר. אוף


המילים של עינת  08/07/2009 10:43
• תיהני מהקריאה, אל תחשבי על זה
 המטרה כאן היא לעורר חשיבה, לא לשנות. ואת כותבת נהדר. מותר לך לחטוא פה ושם בדיבור השגור בשפה העברית. אפילו אני עושה את זה :)


מנורה 06/07/2009 23:25
• נהנת כל פעם מחדש לקרא בבלג שלך
 לא יודעת אם לא אחזור ואעשה את השגיאות הנפוצות
אבל כל פעם לומדת משהו חדש
תודה
לילה טוב♥


המילים של עינת  08/07/2009 10:45
• כתבתי גם "למתגעגעת לאבא":
המטרה היא לעורר חשיבה ולא לשנות. עשי טעויות (שגיאות נחשבות לחמורות יותר) כאוות נפשך. מותר לך, מותר לנו :)


עדי א רן  07/07/2009 10:42
• יש צורה עברית נכונה אבל ארכאית
בדוגמא של האקדמיה, במקום לומר "נמנעתי מלהיות שופטת בוויכוח הקשה", יש לומר "נמנעתי מהיות שופטת". אינני זוכר כבר איך נקראת הצורה "היות" (שם הפועל?), אבל היא המקבילה הנכונה ל-being האנגלית. למרבה הצער "מהיות" נשמע ארכאי, לעומת "being" שנשמע רהוט.


המילים של עינת  08/07/2009 10:58
• היות נשמע לי טוב מאוד
תודה על ההערה. ובהזדמנות זו נכנסתי לבלוג שלך ושמתי ברשומה "האם אתה מצטער או מתנצל" קישור לרשומה המעניינת שלך "סליחה ואחיותיה". תודה :)