יום שני, 18 במאי 2015

שימוש שגוי בשם הפועל (בלתת, בלרוץ, בלראות ועוד)

"קצרים 3", פרק 9, הוט קומדי סנטרל

התפרסם לראשונה באתר עריכה לשונית וב"תפוז" ("חוץ מלשיר אנחנו גם עושים טעויות בעברית") ב-6.7.2009, וב"הארץ" ("אייל שני; להכיל; מתרסק; כי מה?") ב-11.1.2013

"אני עסוק רק בלמתוח את הזמן" שר שלומי סרנגה בשיר "מונו".

שמתם לב למגמה הזאת בשפה העברית המדוברת? אני מתכוונת למגמה של לצרף מילת יחס לשם הפועל. אנסח את זה שוב: שמתם לב למגמה הזאת בשפה העברית? אני מתכוונת למגמה של צירוף מילת יחס לשם הפועל.

בפעם הראשונה השתמשתי במילת היחס "של" + שם הפועל "לצרף". בפעם השנייה השתמשתי במילת היחס "של" + שם הפעולה "צירוף".

נראה שהצורה הראשונה נוחה יותר לאנשים וזה כנראה מסביר את השימוש הנפוץ בה, והדוגמאות רבות:

  • הוא כל הזמן עסוק בלחפש (במקום ב + חיפוש). 
  • העיקר בלרוץ (במקום ב + ריצה) הוא יציאה מהשגרה. 
  • הנושא של לבעוט (במקום של + בעיטה) במוסכמות מעניין אותי. 
  • אני טובה בלשחק (במקום ב + משחק). 
  • המשמעות של לגדל (במקום של + גידול) ילד. 
"שלי, היה משהו מרחיב לב בלראות אותך איך את נאחזת בכדור הפסטה שרוצה להתגבש כדי להיות בצק לרביולי. ואת מילאת אותם בפירות כאילו כמו מכשפה שאת מכניסה לכיס וסוגרת וגמרנו… והרביולי בצלחת היו מאוד יפים והם עטפו אחד את השני וגם הרוטב היה בו הרבה יופי, אבל אז כשטעמנו את זה, שלי, היתה איזו תחושה כאילו הגוף קשה לו לקבל אותם. אם רק היית מציצה עוד רגע לפני שאת סוגרת, טועמת… יש בך את הידע איך לטפל במצבים כאלה, אבל את צריכה ליהנות בלטפל במצב כזה, והפחד שיתק אותך מפניהם".

"אבל את צריכה ליהנות בלטפל במצב כזה" (אייל שני, "מאסטר שף", מאקו טי-וי)
"אני עוזר לך בלראות" (אייל שני, מאסטר שף 5, מאקו טי-וי)
התפייטות מרשימה של אייל שני בתכנית "מאסטר שף". שני שולט יפה בדימויים מעולמות שונים. המשפטים שלו הם כמו הרביולי בצלחת של שלי, שעוטפים יפה זה את זה, אבל כשטועמים את זה, לעברית קשה לקבל את זה. השימוש של שני במילת יחס + שם הפועל ("ב" + "לראות אותך", "ב" + "לטפל") מקלקל את כל הרושם הזה. מצד אחד שפה מליצית, ומצד שני שפת רחוב. אם הייתי שופטת, הייתי מדיחה אותו. נראה לי שהייתי נהנית בלטפל במצב כזה.

וכך משיבה ד"ר קרן דובנוב מהאקדמיה ללשון העברית: "אין לומר בעברית רשמית... 'העיקר בלרוץ...' וכיוצא בו אלא 'העיקר בריצה', 'נושא הבעיטה במוסכמות' וכו'. באנגלית מקצת המבנים מסוג זה אפשריים, כך גם בצרפתית. ואולם אין להסיק מכאן מניעה כללית של מילות יחס לפני שם הפועל. למשל מילת היחס מ- שכיחה מאוד במעמד זה מלשון חכמים ועד ימינו, כגון 'נמנעתי מלהיות שופטת בוויכוח הקשה'."

ייתכן שעבור הדובר השימוש בשם העצם נשמע מרוחק, קר ורשמי, ואילו שימוש בשם הפועל נראה לו פמיליארי יותר, ומעיד על כנות. ובכל זאת, אני לא אוהבת את זה. אבל אני נמנעת מלהיות שופטת בוויכוח הזה.
"בלזוז קדימה, בלהביא תוצאות" ("זמן מיסטיקה" עונה 5, ערוץ 10)
הסטודיו מתמחה בליצור דמויות של קומיקס (משתתף במסטר שף, קשת, מאקו)
"הסטודיו מתמחה בליצור דמויות של קומיקס" (חנן, "מאסטר שף" 6.11.12, קשת, מאקו טי-וי)

יוסף אילון: "הוא חלש בלתת את האור שלו" ("נתיבי אילון", ערוץ 10)
"הוא חלש בלתת את האור שלו" (יוסף אילון, "נתיבי אילון", ערוץ 10)
"או שיש לך קושי בלסמוך עליו" (יוסף אילון, "נתיבי אילון", ערוץ 10)
"(ואני פתרתי את זה...) ובלכתוב סיפורים" ("נתיבי אילון", ערוץ 10)
"(ואני פתרתי את זה...) ובלכתוב סיפורים" ("נתיבי אילון", ערוץ 10)
"אני עובד בלהגשים את החלומות שלי" (יובל אברמוביץ', חדשות שישי, 24.4.15, ערוץ 10)
"איך אתה בלדבר מול קהל?" ("קצרים 3", פרק 9, הוט קומדי סנטרל)
"איך אתה בלהלהיב את העובדים שלך...?" ("קצרים 3", פרק 9, הוט קומדי סנטרל)

"איך אתה בלחכות ליד הטלפון?" ("קצרים 3", פרק 9, הוט קומדי סנטרל)
"חגי... משתפשף בלתת אימונים אישיים" ("בוס בהסוואה", רשת) 
"... בעבודה שלי בלטפל באנשים" ("נתיבי אילון", ערוץ 10)
"יש משהו בלשמוע שמדברים עליך שלא יודעים" (נירו לוי, "האח הגדול וי-איי פי" 2, תכנית 7, קשת)
"(אני צריכה עזרה פיזית) בלהוציא את זה" (אריאנה מלמד, "האח הגדול וי-איי-פי, קשת, מאקו טי-וי)
"ואני נורא טובה בלעשות בגדים לבמה..." ("6 אימהות", רשת)
"לקראת לגעת בדבר האמיתי" ("6 אימהות", רשת)

לעמוד הטיה והגיית פעלים
לכל הנושאים בבלוג
___________________________________



16 תגובות בתפוז:

אמרתי לך פעם שהבלוג שלך מעולה
seymore butts ו06/07/2009 13:52
לא שמתי לב מעולם לניואנס הזה. וכמו ברשומות קודמות שלך - ייתכן שגם אני עושה את הטעות הסגנונית היומרנית הזו.... 


תודה לך שוב יקירתי על שהחכמת אותי


הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
המשפט הזה שלך 
המילים של עינת ו08/07/2009 11:01
העלה דמעות בעיניי. תודה לך, כיף לשמוע




הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
מצוין
wranger ו06/07/2009 14:00
אכן, גם אני כמו סימור כאן מעולם לא שמתי לב לטעות, אבל מעתה ואילך היא תצרום לי באוזן


יופי של רשומה


הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
° תודה wranger :) 


ל_ת 

המילים של עינת ו08/07/2009 10:59
  

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
למה הנסיון לחום הוא יומרה
דנטל ו06/07/2009 15:45
אישית, יותר קל לי לקבל טעויות מהסיבה הזו (התמוהה, בעיני) מאשר לקבל עצלנות כסיבה מקלה

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
° מסכימה איתך לחלוטין


ל_ת 

too addictive ו06/07/2009 18:30
  
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
הו, שלום לך :) 
המילים של עינת ו08/07/2009 10:39
מה שלומך

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
עצלנות היא סיבה מקלה 
המילים של עינת ו08/07/2009 10:37
משום שכולנו, מה לעשות, חוטאים בה. אני למשל לא עצלנית ב"אפשר" אבל פעמים רבות אפשר לתפוס אותי על חם כשאני משמיטה את ה-ב` במשפטים כגון: "יום שני הלכתי לרופא". וזה מתוך עצלנות מהולה בחוסר תשומת לב




שאלת למה הניסיון לחום הוא יומרה. לא הניסיון לחום הוא יומרה, אלא המניפולציות (שפעמים רבות הן לא במודע) שאנשים עושים כדי לעשות רושם מסוים על אנשים. זה לגיטימי, אבל אני לא אוהבת את זה


הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
באתי בעקבות המלצתו 
פרה קטנה וחמודה ו06/07/2009 17:49
של סימור 


רשומה מקסימה 

מפחיד אותי לרשום יותר מילים, מחשש שאטעה אז נסתפק רק במחמאה 



הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
תרגישי חופשי פרה קטנה וחמודה 
המילים של עינת ו08/07/2009 11:03
את בחברה טובה. אם את חושבת שאני לא טועה, אז יש לך טעות :) 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני משתגעת 
מתגעגעת לאבא ו06/07/2009 21:17
בכל פעם שאני קוראת פה אני מהנהנת בראשי בחוזקה. אבל בסופו של דבר חוזרת לסורי וצורות הדיבור השגויות והשגורות , בלי לזכור אפילו איך נכון לדבר. אוף 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
תיהני מהקריאה, אל תחשבי על זה 
המילים של עינת ו08/07/2009 10:43
המטרה כאן היא לעורר חשיבה, לא לשנות. ואת כותבת נהדר. מותר לך לחטוא פה ושם בדיבור השגור בשפה העברית. אפילו אני עושה את זה :) 




הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
נהנת כל פעם מחדש לקרא בבלג שלך 
מנורה ו06/07/2009 23:25
לא יודעת אם לא אחזור ואעשה את השגיאות הנפוצות 


אבל כל פעם לומדת משהו חדש 

תודה 

לילה טוב♥ 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
כתבתי גם "למתגעגעת לאבא": 
המילים של עינת ו08/07/2009 10:45
המטרה היא לעורר חשיבה ולא לשנות. עשי טעויות (שגיאות נחשבות לחמורות יותר) כאוות נפשך. מותר לך, מותר לנו :) 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
יש צורה עברית נכונה אבל ארכאית 
עדי א רן ו07/07/2009 10:42
בדוגמא של האקדמיה, במקום לומר "נמנעתי מלהיות שופטת בוויכוח הקשה", יש לומר "נמנעתי מהיות שופטת". אינני זוכר כבר איך נקראת הצורה "היות" (שם הפועל?), אבל היא המקבילה הנכונה ל-being האנגלית. למרבה הצער "מהיות" נשמע ארכאי, לעומת "being" שנשמע רהוט

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
היות נשמע לי טוב מאוד 
המילים של עינת ו08/07/2009 10:58


תודה על ההערה. ובהזדמנות זו נכנסתי לבלוג שלך ושמתי ברשומה "האם אתה מצטער או מתנצל" קישור לרשומה המעניינת שלך "סליחה ואחיותיה". תודה :) 


תגובות בהארץ:

1. משה:
12 בינואר, 2013, בשעה 02:41
מצחיק ברמה שקשה להכיל!
תודה, נהניתי מכל רגע של קריאה.
כי מה?
כי הסכמתי ואני אוהב שמפרסמים מישהי שאני מסכים איתה כי אז ההברקות שלה שייכות לי.
תודה, עינת.


2. motior:
13 בינואר, 2013, בשעה 10:24
התרסקתי לגמרי מהרשומה הזאת…
כי מה?
כי אייל שני הוא משורר ולכן יש לו חופש להכיל את השפה כפי שהוא רוצה


3. daphna:
13 בינואר, 2013, בשעה 14:41
None of those is as representative of current state of mind as your phrase:
אני מבינה שזה חלק מתופעת העדר במסגרת התנהלות שנועדה לתעתע בי.
So it is all for you is it?


4. אודי:
13 בינואר, 2013, בשעה 14:56
איל שני הוא אמן חד פעמי – ביצירתו הקולינרית ובתגובותיו. השיפוט של אמנותו הוא בהתאם לחוויה הנוצרת אצל החווה – ושימושיו בשפה הם רק מכשיר ליצירת חוויה זו


5. דוד:
13 בינואר, 2013, בשעה 14:57
עינת יפה.
"להכיל" מגיע מהפסיכולוגיה המחליפה פעולה ויוזמה באי תגובה ושיחרור מהצורך לבחור תגובה.
אם זכור לך היה הרבה בירבור על כך במלחמת לבנון השניה, כשהוגי דעות מהתחת לימדו את הקצינים הבכירים בפיקוד צפון להגיד "הכלה" ו "השתבללות" ועוד מילים שהסתיימו בהרבה דם.
אני מכיל – משמע אני לא מייצר תגובה, אני לא אחראי – אני פשוט קונטיינר שמכיל דברים.
ואולי זה מתחבר גם להוויה ההומואית/נקבית שהשתלטה על השיח התקשורתי – לחבק , לקבל
ואח"כ להכיל את שיפעת הדברים שחדרו וזרמו אלי ולתוכי מבחוץ


6. stan:
13 בינואר, 2013, בשעה 15:08
להטיף לשפה עברית תקינה ולכתוב משפט כמו "שני שולט יפה בדימויים מעולמות שונות", זה לא רק מביך, זה גם מכעיס.


7. nom de guerre:
13 בינואר, 2013, בשעה 15:13
שני לא מתיימר להיות אבשלום קור. או אפילו איש ספרות וספר. הוא לא מרצה. יש לו גישה פואטית לאוכל, שנובעת משליטה מרשימה בעולם הדימויים והמטאפורות. חבל שאת לא יכולה להעריך נוכחות חריגה כזאת בנוף הטלוויזיוני האלירז-שדאי שלנו.


8. למען האמת:
13 בינואר, 2013, בשעה 15:15
אם העגביה הייתה יכולה לדבר היא הייתה אומרת לשני – צא לי כבר מהווריד יה מפגר..!!!


9. ארם:
13 בינואר, 2013, בשעה 15:25
מה את יודעת לעשות ? ביקורת קל להעביר. לבשל קשה. לבשל ולהופיע לפני קהל קשה עוד יותר. תנסי פעם.


10. בהמשך ל-6:
13 בינואר, 2013, בשעה 15:47
לא הזדעזעו אמות סיפיי כמו אצל 6 (מה קרה?! קורה!), אבל אולי באמת תתקנו "עולמות שונות"? נהניתי מאד מהטור, כמו כל "הבלוג", אבל זה קצת מטריד… תודה


11. אנא , עופי על זה:
13 בינואר, 2013, בשעה 16:08
עד כמה שאני מבין, ראשיתו של השימוש הקלוקל במילה "כה" היה בקהילה של מטפלים;פסיכולוגים;עובדים סוציאלים ככה. השימוש בה היה כדי לרכך את המחוייבות שהמילים עלולות ליצור, חס וחלילה. למשל "המטופל סובל מחרדת נטישה, ככה, שתוקפת אותו, ככה, נגיד, באירועים משפחתיים ככה".
היא דומה למילה "כזה" כזה? אבל לא לגמרי. היא לא נאמרת בסימן שאלה, ולא מחפשת הסכמה אצל המאזין. תפקידה היחיד הוא לדלל, עד כמה שאפשר ולא חשוב מה, העיקר לדלל ואולי למלא חלל שדורש מילים נוסופות שלדובר אין אומץ או יכולת לומר. כך היא מצאה את דרכה בשימוש גבוה אצל דוברים אל קהל, כמו למגישי חדשות ומזג האוויר ככה, והיא מצליחה להוציא אותי מהדעת כזה? לא ככה?


12. בועז:
13 בינואר, 2013, בשעה 16:21
סתם תסכול שלך. שני מוסיף צבע רב לתכנית, הוא לפחות מקורי בצורת הביטוי שלו ועל כן אני מעריך אותה.


13. nevermind:
13 בינואר, 2013, בשעה 16:32
עולמות שונות????


14. רביב:
13 בינואר, 2013, בשעה 16:34
"רושם" במקום כותב… הבן שלי על SMS מאורנג': תראה מה רשמו לי מאורנג' המפגרים האלה….
"מסיים" במקום גומר – כבר שחוק


15. גזר:
13 בינואר, 2013, בשעה 16:40
כל כך מדוייק
כשחזרתי חו"ל הבחנתי בכך מייד- הכל "מתנהל" ,ברמת ההתנהלות וכד'
מוצמד לזה הצירוף הפותח והמאוס (רסקין וכיו"ב)- עד כמה בעצם…
"עד כמה בעצם מדובר בהתנהלות בעייתית"…. 80% מהשאלות בין 8 ל-9 בבוקר
חי חי חלי


16. שי:
13 בינואר, 2013, בשעה 16:42
כרגיל כיף, מצחיק ונכון לקרוא את שאת כותבת..
אע"פ שאני סולח לאייל באשר הוא אייל. האיש הוא תופעה מעניינת בעייני ואני סולח לו על השגיאות.


17. נעמה:
13 בינואר, 2013, בשעה 16:57
אייל שני הוא תופעה עצובה בשטח הרדוד של להגיד כלום על כלום.


18. אורית:
13 בינואר, 2013, בשעה 17:21
למקרא הרשימה, איני יכולה עוד להכיל את מודעת האבל שפורסמה הבוקר, שחור על גבי לבן ב"הארץ":
ל…., הילדים והנכדים
המומים, כואבים, מרוסקים
מהאסון הגדול
עם מותה של
….
מחבקים ובוכים
……….


19. עינת קדם:
13 בינואר, 2013, בשעה 17:45
תיקנתי ל"עולמות שונים". תודה


20. יענקלה גולן:
13 בינואר, 2013, בשעה 17:45
אהבתי למעט "בדימויים מעולמות שונות"… )-:


21. עמנואל:
13 בינואר, 2013, בשעה 17:49
מה לעשות , אני אוהב את הבלון הנפוח הזה שקוראים לו אייל שני.


22. זהבה:
13 בינואר, 2013, בשעה 17:57
הקול המלחשש של שני מעצבן לא פחות מצורת הדיבור המעוותת שלו..אבל הדחיה שהוא יוצר כשהוא אוכל באופן חזירי לא אסתטי עולה על כולנה.האיש חזיר בהמי באופן דוחה ביותר.משאיר שרידי מזון נוטפים מפיו טובל את ידיו בקדרה שכולם אמורים לאכול ממנה וסבור שזה ממש בון טון מעורר תאבון.משחק את העממי ובעצם פלצני.מתפייט על בנדורה תמימה כאילו היתה המאהבת שלו ועוד ועוד.פשוט דרעק עטוף בשמאלץ. באמת בועת אויר נפוחה.הוסף על כך את חוצפתו לנסות לחמוק מתשלום חובות וקבל דמות מיותרת לגמרי.


23. כמה הערות:
13 בינואר, 2013, בשעה 18:19
אהבתי. כן. לא ככה?


24. רונינה:
13 בינואר, 2013, בשעה 18:21
חבל שהשתמשת במילה "פלצנות" – ציפיתי ממך ליותר.
כל הדברים שכתבת נכונים, ושיפוטך ראוי – אז למה להידרדר לשימוש במילים שריח כל כך רע נודף מהן?


25. עדי:
13 בינואר, 2013, בשעה 18:28
אייל שני כמשל
זה לא שני, טמבל, זו השפה העברית שצ'יקמקנו אותה בבורות וביהירות.


26. שגב:
13 בינואר, 2013, בשעה 18:54
עינת, כל הכבוד!
אין לי מושג מאימתי משודרת התכנית הזו ( לא צופה בשום תכנית של ערוץ 2 מתחילת ועד סופה ) לכן אינני יודע ממתי משודרת התכנית מאסטרשף בכיכובו של הבשלן הנפוח – חבל לי על חיים כהן שאותו דווקא חבבתי כאשר הגיש את תכניתו בערוץ 1 דווקא
עינת , היתי רוצה לקרוא מפרי עטו של מישהו שיכתוב על הגרוע בערוצי הטלביזיה המסחרית הלא הוא ערוץ 2 הישראלי – קיא , כיב קיבה , אולקוס , מבחיל , ד.פ.ר אפס מינוס כל אחד מארבעת אלפים (4000) הערוצים הנקלטים אצלי טוב יותר מערוץ 2 – להשכלת הרשות השניה !


27. מישהו:
13 בינואר, 2013, בשעה 18:57
את בעצמך משתמשת במילים וביטויים שלא היו עוברים את המסננת שלך לפני 20 ו-30 שנה.
כמו: התפייטות, "לקבל את זה" ועוד.
בעוד כמה שנים את בעצמך תשתמשי בכל הביטויים עליהם את מלינה כאן, וזה היתרון של המבוקרים על ידך – הם הקדימו אותך.
ככה זה, יש מובילי תרבות שהם גם מובילי לשון.


28. דוד אראלי:
13 בינואר, 2013, בשעה 19:45
שלום לכוהנת המתמידה של השפה.
היחס למפלגות או למנהיגיהן או לקו שלהן הוא בעיקר רגשי ולא שכלי. וכך גם ההצבעה בקלפי.
את מתייחסת לשפה מן הצד השכלי וההשכלתי.(אף כי לעניות הערכתי יחס זה מקושט ע מרגשות סוערים הגועשים בתוכך. מבקרייך ובעיקר חסידי אייל שני הפלצני – (דווקא אומר פלצני, כי לעיתים זו מילה כל כך במקומה) – מתייחסים להצגות הלשוניות שלו כאל קסם שופע ולא הצגה.
משורר האוכל יש לו כידוע גם פן אחר של צובר חובות.הוא לא רצה לפורעם עד שנחת עליו האיום של הליכה לכלא. צד זה באישיותו אינו אומר שירה כלל.
איני רע כדי להעלות זאת בדעתי ולכן לא אעלה בדעתי אבל בהחלט לפי שפע ההגנות עליו אפשר שחברים התגייסו כדי לבקר את האמת שכתבת. מצד שני יכול להיות שהמון מעריצים שלו באו לתבוע את "עלבונו" מידייך…
חו"ח בשום אופן לא בהקשר אליו הידעת כי יש טוקבקיסטים-בשכר, מעין זונות להשכיר, שעולים על מי שמעז לבקר את השוכר אותם?
בקשר ליתר.שפה היא נקבה אבל לא אישה אצלה יש לה ביציות ויכולת פריון והתרבות ללא מגבלות של זמן וגיל. כוונתי לכך ש דווקא יש מקום לחידושים ו"התעדכנות" של לשון. התנאי הוא שלא מגזימים שלא לצורך במה שאת מכנה "חידושי לשון אופנתיים" כמו "להכיל" או " להתרסק". לא המילה היא העומדת לדין – אלא המינון.
כך למשל בעור האחרון אבדו כתבים את הצפון ואת המילים הנכונות לאירועים שהם מתארים . אצלם למשל הבורסה אף פעם לא עולה או יורדת. הבורסה רק "מזנקת" (במאית האחוז) אות "מתרסקת" (אחרי ירידה של עשירית אחוז). וואהו! כמה מרשימה בחירת המילים שלהם, בעיני עצמם ועורכיהם הבורים שנסחפים כמותם. הם גם יסכימו לתיאור נוסח "מחיר העגבניות זינק ב-10 אגורות" או "שוב גזירת שטייניץ העלה את המס על הדלק בחצי אחוז"
הביטוי "כי מה" עושה אותי לאדם מסוכן ו/או אלים.
זו התנשאות מעוררת סלידה ובחילה כלפי המרואיינים. (השמות שציינת אולי הולמים את "האירוע").
ה"כי מה"… הפסבדו פסיכולוגי וביחוד נעימת השמעתו באזני המרואיין, הצופים או המאזינים -אין כוונתו אלא להראות לציבור מה חושב המראיין על עצמו לצור המחשה שוב פתגם בלשון ערב, כאילו אומר המראיין "שופוני,יה נאס!*; רק תראו איזה גדול/ה וחכם/ה אני"
ואת גברת קדם תראי איזה ארוך את עושה אותי.
אולי גם קשקשן
• נ.ב זהו נגמר לי אוצר האמירות בלשון ישמעאל. כי מה?


29. תם:
13 בינואר, 2013, בשעה 19:52
"ברמת העיקרון" – עוד פיגוע פסאודו עברי. הצמד אותו ל"זאתי" והתבשיל (במקרה הזה של רושפלד) מוכן.


30. Kobi:
13 בינואר, 2013, בשעה 21:34
עינת,
אני כואב את כאבך (שימי לב, זה אמור להיות משפט שלך, אבל בעצם הוא עלי). כי מה? ברמת ההזדהות, המצוקה, הכל כך אמיתית שלך, היא גם מצוקתי. הרשי לי, מהמקום בו אני נמצא, להכיל את המצוקה שלך.
עברית עילגת היא רעה חולה. לא של שני, של המדינה. מה שגרוע מכך הוא שכשיהורם גאון מלין על העילגות של הזמר המזרחי, לדוגמא, מתנפלים עליו כעוכר ישראל.
בלבלי אותו, אל תעשי לו חשבון. נהדר.
גרוע מכך. אף אחד כבר לא מצפה לעברית תקנית. מילא הטבח העילג ממאסטר שף, אבל גם באכסנייה מכובדת זו, התקן הראשון שהורידו ב"הארץ" הוא של המגיה הלשוני.
ההגהה, אותו מוסד מכובד, שבמשך שנות דור עמל על הנחלת השפה התקנית, בלי לקבל שמץ של קרדיט על עבודתו, כבר לא קיים. מילא שהעברית שגויה, אבל אפילו טעויות כתיב (החלפת אל"ף בעין) אינן מתוקנות ויורדות לדפוס או מועלות לרשת כפי שהועברו על יד הכתב.
אבי, שרק יהיה לי בריא משתגע מזה. יום אחד פרסמו ב"הארץ" תמונה של הטניסאית שחר פאר, עם הכותרת "תתביישי". אבא שלי, אחד שהיה יו"ר אגודת העיתונאים ויו"ר ועד עובדי הארץ, כמעט התחרפן. מה זה "תתביישי"? הכותרת צריכה להיות "התביישי", כציווי.
שוין, העיקר שעמוס ש' חוסך כמה גרושים, שדה-מרקר (אין שם עברי לעיתון) מרוויח טוב וש"הארץ" הוא עדיין העיתון לאנשים שחושבים את עצמם.


31. ספקן:
13 בינואר, 2013, בשעה 22:23
קובי, מתגובה 30.- תודה.
הקטע שכתבת לגבי "תתביישי"/"התביישי" עורר בי זכרון מלפני מספר חודשים שאני באמת חייב להוציאו לאור, כי הוא יושב לי בקצה המוח ועדיין אינני יודע איך להתייחס אליו.
הזדמן לי להקשיב לגבי גזית, כשהוא משוחח עם ראש(או איזשהו תואר מקביל) האקדמיה ללשון עברית, פרופסור כלשהו, לגבי חידושים והמצאות (למשל "מדיטציה" היא עתה "בוננות" ומיני הבלים כאלה).
לקראת סוף השיחה שאל גבי גזית שאלה כלשהי. הפרופסור הנכבד נאנח אנחה עמוקה ןענה: "גבי, תראה,……………"


32. עינת קדם:
13 בינואר, 2013, בשעה 22:51
למגיב 11 ("אנא עופי על זה")
עפתי על זה כבר http://www.language-editing.co.il/kacha ("ככה")
(וגם על "עפתי" עפתי http://www.language-editing.co.il/af)
ואני מתכננת ככה לעוף על זה גם כאן בבלוג בימים הקרובים, אם כי ככה קצת אחרת.
עינת


33. עינת קדם:
13 בינואר, 2013, בשעה 23:01
למגיב 30 (Kobi) ולמגיב 31 (ספקן),
נראה שאפילו האקדמיה מכירה בכך שבפעלים רבים אין מקום ללשון ציווי.
למשל, אנחנו אומרים "תיהנו", "תיהנה", "תיהני", ולא "היהנו", "היהנה".
כתבתי על כך במאמר "בקשה או ציווי לבטל את זמן ציווי!" http://www.articles.co.il/article/54176
לעומת זאת, כשאני רואה שלטים ברמת גן "שימרו" על רמת גן נקייה", ולא רק שם אלא במקומות רבים – זאת בעיה. כתבתי על כך במאמר "שמרו על ציווי ללא שגיאות" http://www.articles.co.il/article/102617
עינת


34. Kobi:
14 בינואר, 2013, בשעה 01:01
עינת,
הבעיה אינה עם הציווי. "תיהנו", מציין זמן עתיד, ואינו יכול באותה נשימה לציין ציווי. או ש, או ש. האם אומר לך "כשתגיעי לפארק הלאומי תיהנו ברחבי הפארק", כציווי, או כאמירה סתומה שכל המבקר בעתיד ברחבי הפארק נהנה מנופיו? לוגית, אף אחד לא יכול לפקוד עליך להנות. אין בכך כל היגיון. ולפיכך תיהנו, כציווי אינו תקני ואינו יכול להיות תקני.
הקפדה על ציווי תקני תהיה איפוא "בלו בנעימים".
נכון שזה מעט טרחני, אבל הטרחנות הזו, לאורך אלפיים שנות, שימרה את השפה העברית כאופציה. אז נכון שאין כמוני להזניית השפה העברית לטובת מטרותי האישיות, אבל אני לא הנקודה. הנקודה היא שאם לא תהיה הקפדה על שפה תקנית, בסופו של דבר היא תגווע ותיעלם.
אם ילדים מקבלים את תרבות ה"כנסו, כנסו", מבלי שיש להם רקע אחר של קריאה בספרי מקורות, בתנ"ך, בשירה ובספרות תקינה, השפה הזו תמות בעוד פחות מדור.
כבר היום ביאליק הוא שם של רחוב ברמת גן, ואף אחד לא באמת יודע מי זה אלכסנדר פן. את יודעת מה, אף אחד מהילדים לא יבין את אוצר הדימויים התרבותיים של הגשש החיוור. אף אחד, מבין כל אותם אלפי ילדים שמסוגלים לצטט לך מ"חגיגה בסנוקר" את "ימשיך כבודו", ואת "והלוא נאמר לא תבשל גדי בחלב אמו", לא נחשף למה שזאה רווח נחשף בבית שלו במרוקו.
לגבי רמת גן, עזבי, עד היום אני מחפש את הגאון שהגה את הסיסמה, "זה מצוין, זה רמת גן".


35. האקדמיה:
14 בינואר, 2013, בשעה 06:34
נו, באמת . הבעיה איננה העברית הקלוקלת אלא המטאפורות השחוקות והדימויים שאין בהם פואנטה. משל ללא נמשל. אין לכותבת אלא להלין על עצמה על שהיא צופה בזיבורית מסוג זה. ובאשר לעברית, הייתי מצפה ממי שמבקרת לשונם של אחרים להקפיד על לשונה. הכותבת עוסקת באוצר המילים של שני ושל אחרים אך התחביר שלה אנגלי. דוגמות? להלן שתיים מהן:
1. הכותבת מבטלת את התנאי הבטל ומשתמשת כמו באנגלית בתנאי קיים במקומו: "אם הייתי שופטת…" – ומה רע ב"לו שפטתי" העברי?
2. הכותבת משתמשת במבנה התחבירי זה + שם תואר + צירוף, הלקוח מן האנגלית: "זה לגיטימי להשתמש במילה הזאת". בעברית יש לומר "לגיטימי להשתמש…" ללא הכינוי "זה".
ומה רע בכך? בעוד שבאוצר מילים לועז קל לקורא להבחין, הרי שבמבנים תחביריים כאלו קשה הרבה יותר. הכותבת יוצרת אצל הקורא התמים את הרושם שהעברית התקינה שגורה על פיה והוא עוד עלול להסיק כי מבנים תחביריים מסוג זה תקינים.


36. דורון:
14 בינואר, 2013, בשעה 15:32
למגיב 30 (Kobi) ולמגיב 31 (ספקן),

גם לי חסר כאן השימוש בלשון ציווי.