יום שבת, 11 באפריל 2015

נראָה או נראֶה?

פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית ובאתר "תפוז" ב-18.7.2008 ("למה זה נראה לי כמו טעות"), וב-28.11.12 באתר "הארץ ("נראה לי אפשר")


"אש, בלבי בוערת אש

בגופי המתרגש
כשאני ניגש אלייך
למה זה נראָה לי כמו חלום
כשלבי בוער פתאום
ואני כולי שמח"

"אש", משה פרץ


מילים, לחן וביצוע: משה פרץ. 
טעות בהגיית הפועל נראה - משה פרץ ורבים אחרים.

אחת הטעויות הנפוצות בדיבור היא הגייה שגויה של הפועל  "נראה" בזמן הווה. הפועל בהטיה בהווה זכר גוף שלישי יחיד נהגה בטעות בקמץ באות א` - נראָה, במקום בסגול - נראֶה.


"יש מצב לשתות איתך קפה?" שואל הבחור את הבחורה ומשפיל את עיניו במבוכה. "נראָה לך?" היא יורה לעברו בבוז שאלה רטורית שפירושה: "חחח וואללה הרסת אותי עכשיו. אני? איתך? קפה? עם מעאפן כמוך? למה מה קרה?" 
מאחר שתגובתה התמציתית של הבחורה מכוונת לזמן הווה ולא לעבר, היה עליה להשיב: "נראֶה לך?" במקרה כזה, חרף האכזבה והעלבון של הבחור מסגנונה הבוטה הוא יכול להתנחם בכך שהיא השיבה לו בעברית תקנית, מה גם שב"נראֶה לך?" לעומת "נראָה לך?" מידת הבוז והספק יורדת אוטומטית.
אהוד אשרי כתב על התופעה בטורו "משחק מילים" (הארץ, 07/01/2005): "צורת ההווה יצאה לגמרי מהמחזור לטובת צורת העבר המחופפת. נירה נורא".


רועי: בן כמה אתה?
אורי: אני, 35.
רועי: אתה לא נראָהנראָה יותר צעיר.
אורי: בן כמה אתה?
רועי: 33.
אורי: גם לא נראָה. (דייט בחשכה, פרק 10, רשת)
רועי: "אתה לא נראה, נראָה יותר צעיר" (דייט בחשכה, פרק 10, רשת)

ברוב הפעלים בבניין נפעל יש הבדל בניקוד של זמן עבר לעומת הווה (זכר, גוף שלישי, יחיד) אך לא שומעים את ההבדל. למשל: 
- הוא נשמַע בעבר (בפתח) - הוא נשמָע בהווה (בקמץ);
- הוא נסדַק בעבר (בפתח) - הוא נסדָק בהווה (בקמץ).
 בפועל "נראה", לא רק ההגייה שונה בין עבר להווה - יש הבדל גם בניקוד:
- אתמול הוא נראָה;
- היום הוא נראֶה.

דוגמאות לפעלים נוספים שיש להגותם בקמץ כשההתייחסות היא לעבר, לעומת הגייה בסגול כשההתייחסות היא להווה: נצפָּה/נצפֶּה, נדמָה/נדמֶה, נעשָׂה/נעשֶׂה. 

בשיר "לונדון" של חנוך לוין, חוה אלברשטיין שרה: "הייאוש נעשָה יותר נוח" בקמץ, במקום "נעשֶה" בהווה, אבל היא מפצה על כך בשיר "כרגע זה נראה לא טוב" כשהיא הוגה "נראֶה" ולא "נראָה". נראֶה ונשמָע מצוין!




על כן, אם הבחורה מתעקשת על תשובה תמציתית שתעביר את המסר בהגייה נכונה, עומדות לפניה שתי אפשרויות להשיב:

1)  "נראֶה לך?" - כלומר נראֶה לך עכשיו שאסכים לשתות איתך קפה?

2) "נראָה לך?" - כלומר נראֶה היה לך קודם או אי פעם שהייתי מסכימה?

נראֶה שבכל מקרה היא לא תסכים.

נראֶה שמיציתי את הנושא.

נראֶה אתכם טוענים שלא.


נראָה לי אני זזה:

רבים משתמשים ב"נראָה" תוך השמטת "ש": "נראָה לי אני הולך" - במקום "נראֶה לי שאני הולך"; "נראָה לי אני חולה"; "נראָה לי אני מאוהב"; "נראָה לי התחרפנת". בהשמטת ה"ש" מ"נראה לי ש-אני הולך" נוצרת נימה קלילה, לא מתחייבת, בדיוק כמו השמטת הפועל בשאלות כגון "אפשר חטיף?" "אפשר את החשבון?" "אני יכול את המלח?" הוספת פועל (למשל, "לקבל") אחרי "אפשר" או "יכול" הופכת את השאלה לעניין מסוים שיש לתת עליו את הדעת. היא עלולה להסגיר את הדובר ולהעיד על רצונו ואולי אף על רגשותיו. ואולי זה פשוט נובע מחוסר מודעות לכך שזאת טעות. נראֶה לי זאת הסיבה.
"נראָה לי קארין היא סוג של מרי פופינס כזאת" (רן שריג, "מחוברים", הוט, yent)
"אז נראָה לי נירה וצור וכל החברות שלה זה ארבע, חמש" (דפנה וישי גרין, "מחוברים", הוט)
"נראָה לי היא לא היתה נחמדה גם אז" (אבי אטינגר, "גולשי ספות" 2 פרק 1, הוט, יוטיוב)
"נראָה לי יהיה לנו משהו סופר דומה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", רשת)
"נראָה לי יהיה לנו משהו סופר דומה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", מאקו)
"נראָה לי זה יהיה פצצה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", רשת)
"נראָה לי זה יהיה פצצה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", מאקו)
"נראָה לי אפשר לסגור מוקדם" (עודד, "אהבה מעבר לפינה 2", פרק 194, הוט בידור ישראלי)
"נראָה לי הפעם זה יהיה בן (יוני, "הבורגנים", חינוכית)
"נראָה לי ראש העיר הוא דוד של הזיקוקין" (שחר חסון, יום העצמאות 2015, ערוץ 1)
נראה לי זאת האחות של "נראה לי" ללא ש': "חשבתי את בחורה אינטליגנטית" (אננדה, הפרומו, הוט, יוטיוב)

שירים נוספים עם נראָה במקום נראֶה:

"וכל דבר נראָה לי גס" ("הבלדה על חדוה ושלומיק", מירי אלוני)

"אומר לך משהו שלא נראָה חשוב" ("אף פעם לא תדעי", שלמה ארצי)

"אבל הסוף הזה נראָה לי מקולל" ("היא לא יודעת מה עובר עליי", שלמה ארצי)

"כשאתה לבד הכל נראָה גדול" ("ברחובות שלנו", משינה)

"לפעמים הכל נראָה אותו דבר" ("שלח לי מלאך", משינה)

"ודיזנגוף נראָה לי כמו רכבת לילה לקהיר" ("רכבת לילה לקהיר", משינה)

"השעון נראָה כמו שרודף אחרי עצמו" ("לראות אותה היום", תיסלם)

"הכל נראָה אותו דבר" ("כבר הסתיו עכשיו", תיסלם)

"עכשיו הכל נראָה רחוק" ("כל הנחלים", אריק לביא)

"הכל נראָה כמו שמים" ("מה שיותר עמוק יותר כחול", תמוז)

"בזיכרונות מרוחקים הכל נראָה ורוד" ("כמו לפני 20 שנה", טיפקס)
"לפעמים נראָה דמיוני כמה אהבה יש בתוכי" ("כמו שאני אוהב אותך", שמעון בוסקילה)

"מדבר איתי חטייר, נראָה לי מוכר" ("פרח השכונות", טיפקס ועלמה זק)

"הכל נראָה לי יפה היום" ("תראו אותי", מופע הארנבות של ד"ר כספר)

"ובלעדייך שום דבר לא נראָה מוצלח" ("עדיין שלך", אביהו שבת)

"או שזה רק ההווה שנראָה כל כך חיוור" ("נוסטלגיה", אביב גפן)

"אבל נראָה לי שאני מאוהב ("בניתי עלייך", עומר אדם)


לעמוד דברים מעצבנים בשפה העברית / מילים וביטויים פופולריים / אופנתיים
לעמוד דברים מעצבנים בשפה העברית באתר עריכה לשונית
לעמוד הראשי בבלוג
לעמוד הטיית פעלים
לעמוד הטיית פעלים באתר עריכה לשונית
________________________________________
11 תגובות בתפוז

כן..חח אבל קשה לשנותם..
lovlyone1 ו18/07/2008 08:12
כשאני ניסיתי ללמד זאת,העניין החזיק מעמד יום חד בלבד...

° nira  לי שביחד נצליח :)
ל_ת 

המילים של עינת ו18/07/2008 09:31
  
העברית שובשה מזמן
אתי אברהמי ו18/07/2008 08:25
המילון מתרוקן מתוכן,
הילדים ממציאים מילים חדשות שאין בתוכן משמעות אמיתית בניגוד לגששים שחשבו על כל מילה ומילה שהכניסו למילון או בנאי ולא חסרים.

נראה שהמילים שלום ותודה נעלמו לחלוטין

אז ישימו לב אם ההגיה כזו או אחרת?

אגב גם בארה"ב משנים ומתאימים את המילום לזמנינו, במקום אחד חשוב.מצד שי חלק מהמילים היפות נעלמות.

ולא הצלחתי עדין להבין מדוע מילה בינלאומית תקפה בכל השפות אמו אינטרנט חייבת להיות מרששת מי יזכור?

שבוע טוב

אתי


בוקר טוב לך אתי יקירה
המילים של עינת ו18/07/2008 08:30
נהניתי לקרוא את תגובתך

יש דברים שלא יעקרו
איש ו18/07/2008 14:42
הפעם אני חולק עלייך מעט.
נראה (צרוי) לי שהנראה השגוי לא יעקר.

הוא שתול כה עמוק

עד ששום אקדמיה ושום עינת ושום "איש" המתריעים לא יעלה בידם לתקן. נחלתם תהיהי כישלון.

ככה נ ר א ה לי 

בלא קשר לאמור מעלה נהניתי מן האינסייט יט של הדיסרטציה

שלך אודות ה"נראה " הצרוי. ההשקעה. תודה


המזל שלי הוא שאני נקבה ולא זכר
המילים של עינת ו18/07/2008 19:07
אי אפשר לטעות לגבי בפועל "נראה": "היא נראית לי די נאיבית אם היא חושבת שתצליח לשנות את nira לי". 

באמת מזל
איש מול ים ו18/07/2008 22:26
כילא יעלה על הדעת שזכר היתה כותב בנקבית כמוך.
יכול לכתוב יפה ונהדר.

אבל אחרת

מאדים ונגה.

חוץ מזה נעםי לחשוב (כגבר) על געגועיה לדוגי סטייל ולמיין אותה ביים שבהם היתה יכולה. :-))))))

גם המזל שלנו שאת נקבה.



רגע, אני רוצה לעשות סדר בבלגן
המילים של עינת ו19/07/2008 01:38
יש "איש" (אחד המעריצים שלי), יש "איש מול ים" (מעריץ נוסף) ויש אישה מול הים - איור ברשומה "את צריכה להידפק הרבה".
אני חושבת שכעת אפשר להביא את הדלי, הכף והמגרפה ולהתחיל לשחק בארגז החול של גוגל


ברשותך, פרשי
איש ו20/07/2008 00:09
ער מאד לבלבול ולא מקנא בך. תופעת "האיש" – על הטיותיו ודו מיניותו כשהוא הופך לאישה - לרבות זה שנמצא מול היום והאישה שיושבת בחוף דשנה ומאושרת .
תופעה זו מזכירה לי את המדוזות הפושטות על חופינו בימים אלה.

1. איש

2. אישה באיור

3. איש מול ים

מה עוד מצפה לנו?

מה אומר החזאי?

הסיסמולוגים?

מצד שני אין מקום לחרדה.

שלושתם מחבבים אותך ואחד לדברייך אפילו מעריץ.

וג ם אינם מדוזות אלא דגי זהב ואולי גם דגי המשאלות (לכי תדעתי

אז מה עוד תבקשי, מכורה?

ברשותך, אני מציע לך לפרוש מדאגה


° :)
ל_ת 

המילים של עינת ו20/07/2008 05:18
  
זו אחת השגיאות הצורמות לי ביותר
string of pearls ו19/07/2008 01:49
 כשבמקום הראשון נמצאת כמובן ההטייה השגוייה של פעלים בגוף ראשון בעתיד (אני יעשה).


תגובות לרשומה בהארץ:

1. מלכי:
28 בנובמבר, 2012, בשעה 12:06
נפ-לא!
תודה רבה :)

2. משה:
28 בנובמבר, 2012, בשעה 19:23
מה? נראה לך כתבה שאני צכה לקרוא? תשמעי, תספרי לי את זה שוב פעם אח"כ שתבואי למה הייתי ישנה עכשיו שאמרת לי את זה ואני לא יזכור. את לא בסדר את. גם אני יתקשר אלייך שאת יושנת ויבלבל לך תמוח !

3. תרצה ארבל:
28 בנובמבר, 2012, בשעה 20:40
איזה כיף. אני כבר שנים "מתחרפנת" מהשיבוש הזה, ואומרת לעצמי-זה כל כך לא הגינוי שמפליא שהדוברים לא חשים בכך. הדרך היחידה לשרש את התופעה הזו, כמו גם את הפיכת הפתח לשווא (מכירה בשווא, גאווה בשווא) או החיריק לסגול (הכרתי) ועוד, היא להקפיד בראש וראשונה על הדרכה לשונית גם לכתבי שטח ועיתונאים, מראיינים, וכמובן להביא את זה שוב ושוב ב"רגע של עברית" מתוך תקווה שמישהו יקשיב.

4. גיא:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 00:11
עינת, הפוסט מקסים! משעשע ומחכים.
אבל בכל זאת יש לי שאלה. האם יכול להיות שבחלק מהמקרים שמנית לעיל, המשורר התכוון לפועל בצורת עבר והשתמש בפועל בצורה הנכונה? לדוגמא בשיר "לונדון", נראה לי יותר מתאים לתוכן של השיר ש"הייאוש הפך יותר נוח" ולא "הייאוש הופך יותר נוח" ועל כן, נעשה בקמץ כנראה נכון.
מה דעתך?
גיא

5. juje:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 04:31
שנים אני מסתובב בתחושה שאני טרחן שמפריע לו לשמוע את הטעות הנפוצה הזו.
את כותבת נהדר, אני כבר מחפש את הפוסטים הקודמים שלך.
JUJE

6. רקאני:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 08:40
כל זה בשביל לספר לנו שיש לך חבר?

7. RotemOppenheim:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:00
מעולה תמשיכי

8. פלוני:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:08
יש לתקן גם את החומש:
ויקרא ט, ד: כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם
במדבר יד, יד: אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם
יחזקאל י, א: וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם

9. Dan:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:16
החבר שלך שומע משה פרץ? אמא יודעת על זה?

10. יעל:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:21
תקני אותי אם אני טועה, אבל זו הדרך בה נטים כל הפעלים מגזרת נלי/ה, בבניין נפעל, ולא רק הדוגמאות שהבאת.
גם אני מתרגזת לשמוע הגיה לא נכונה, בין אם היא נובעת מאנלוגיה שגויה בין גזרות (נל"א ונל"י/ה, כמו "לְמַלּוֹת" במקום "לְמַלֵּא"), אי דיוק בשם המספר ([השעה] "שמונה וחמישה [דקות]", במקום "שמונה וחמש"), או מבנים תחביריים שנלקחו משפה אחרת ("לעשות מקלחת", שהושפע מ-to take a shower, במקום "להתקלח").
כששר החינוך בממשלת ביבים טועה בעברית, בשידור חי בערוץ התעמולה (ערוץ 2), ואומר "שלוש שבועות" במקום שלושה, אני לא מתפלאה על טעויות כאלו, שנעשות בשפה. או בשפע, כמו שהדגמת בציטוטים מהשירים.

11. אמיר:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 10:06
תודה. תענוג לגלות שעוד יש מי שההגיה מדברת אליהם.
בעיה דומה קיימת ב"לבטא". גם כמה מטובי המגישים והעיתונאים, אומרים ש"שר הביטחון ביטא (במשקל "כיפה") את דעתו…"
כמעט לא שומעים "ביטא", במשקל "כיסא".

12. rona:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 11:00
אהבתי!

13. עינת קדם:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 12:39
שלום יעל (מגיבה מס' 10):
אגיד לך את האמת: אני לא מבינה בגזרות ותמיד הייתי גרועה בתפירה ובגזירה
אבל אני יודעת מתי יש להגות חיריק ולא סגול (הִספקתי ולא הֶספקתי), מתי יש להגות בסגול (הֶחליט), אני מבחינה בשגיאה ב"למלות" במקום "למלא" (אם כי פעם זאת היתה הצורה המקובלת – קראי באתר השפה העבריתhttp://www.safa-ivrit.org/form/lemale.php).
בפוסט הקרוב שלי אספר מה קרה לי עם ההגייה בסגול בפעלים תודה.

14. עינת קדם:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 13:00
שלום גיא (מגיב מס' 4),
שאלת האם יכול להיות שבחלק מהמקרים שמניתי המשורר התכוון לפועל בצורת עבר והשתמש בפועל בצורה הנכונה? ייתכן. יש שירים שהצגתי כאן שאפשר לזכות אותם מחמת הספק :)